החלטה בתיק מ"ת 1498-06-12 - פסקדין

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 21 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

°

כנגד המשיב הוגש כתב אישום חמור בתיק 1496-06-12, המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה,  ונהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

עפ"י עובדות כתב האישום, בתאריך 8/12/11 נשפט המשיב בבית המשפט לתעבורה פתח תקווה בפניו בתיק 9662/10/10 ונפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 6 חודשים.

המשיב הפקיד רישיונו ואולם ביום 7/6/12 נהג המשיב ברכב מסחרי בפתח תקווה ונעצר על ידי השוטרים.

ראיות לכאורה:

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ומעיון בחומר הראיות אכן עולה התמונה כפי שמופיעה בכתב האישום - אציין כי בהודעתו במשטרה מיום 7/6/12 מסר המשיב כי הוא ידע כי היה פסול, ידע כי היה קיים נגדו מאסר על תנאי, ידע כי פקע רישיון נהיגתו, אולם כיוון שהיה לו לחץ בעבודה נהג בעצמו ולא באמצעות נהג.

על כן קובע אני כי די בחומר החקירה שהובא בפני כדי לבסס את האישומים המיוחסים למשיב.

עילת מעצר:

בנוגע  לעילת מעצר כנגד המשיב,  אין ספק שהנוהג בזמן פסילה מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך והתנהגותו מהווה זלזול בחוק:

"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט... בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור"

(רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ.י.- כב' השופטת פרוקצ'יה).

נהיגה בזמן פסילה מקימה לבדה עילה למעצר.

עוד אציין כי המשיב אוחז ברישיון נהיגה משנת 1993 רישיון נהיגתו פקע בחודש יוני 2004 ולחובתו

31 הרשעות קודמות כאשר בעברו עבירות חוזרות ונשנות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שפיטות בהעדר בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקךף וכאמור העבירה שבגינה נידון לפסילה בפניו ולמאסר על תנאי בר הפעלה של 6 חודשים אשר אותה הפר כעת.

כן אציין כי לחובת המשיב עבר פלילי.

לאחר שבחנתי כל  השיקולים הצריכים לעניין מצאתי כי יש מקום להורות על מעצרו של המשיב.

חלופת מעצר:

כמצוות המחוקק על בית המשפט לבדוק חלופת מעצר ולבחון אם  ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות חלופות מעצר .